А а
буква:аכמו א׳ בקמץ/פתח, כמו ב“אבא”. בלי הטעמה היא קצרה יותר, קרובה לצליל עמום.
קירילית נכתבת משמאל לימין, כמו האלפבית הלטיני.
ספרייה
אלפבית
בבולגרית יש 30 אותיות קיריליות. רבות מהן נראות מוכרות – וחלקן מלכודות. אפשר להקיש על אות כדי לשמוע אותה ולכתוב אותה באצבע.
להתחיל שיעורБ б
буква:бכמו ב׳ דגושה, כמו ב“בית”. בסוף מילה היא נשמעת כמו פ׳ (p): “хляб”
(לחם) מסתיים ב־p.
В в
буква:вв
в
כמו ו׳ עיצורית (v), כמו ב“ורד” – אף פעם לא כמו b. בסוף מילה היא נשמעת כמו פ׳ רפה (f): “лъв”
.
Г г
буква:гг
г
ג׳ קשה, כמו ב“גדול” – אף פעם לא כמו ג׳ עם גרש (ג׳ירפה).
Д д
буква:дд
д
כמו ד׳ ב“דג”. בסוף מילה היא נשמעת כמו ט׳ (t): “град”
.
Е е
буква:еכמו סגול/צירה, כמו ב“אבן”. אף פעם לא נקראת “יֶה”.
Ж ж
буква:жж
ж
כמו ז׳ ב“ז׳קט” או “ז׳ורנל”. בסוף מילה היא נשמעת כמו ש׳: “нож”
.
З з
буква:зз
з
כמו ז׳ ב“זברה”.
И и
буква:ии
и
כמו חיריק, כמו ב“אִמא” – קצרה.
Й й
буква:йй
й
כמו י׳ עיצורית, כמו ב“יום” או בסוף “חַי”.
К к
буква:кк
к
כמו ק׳ ב“קפה”.
Л л
буква:лл
л
כמו ל׳ ב“לב”; לפני е ו־и היא רכה וקלה יותר.
М м
буква:мכמו מ׳ ב“אמא”.
Н н
буква:нכמו נ׳ ב“נר” – זו לא H!
О о
буква:оכמו חולם, כמו ב“שלום”. בלי הטעמה היא נוטה קצת לכיוון u.
П п
буква:пп
п
כמו פ׳ דגושה, כמו ב“פה”.
Р р
буква:рר׳ מתגלגלת (בקצה הלשון), כמו בספרדית או באיטלקית – לא ר׳ גרונית.
С с
буква:сתמיד ס׳, כמו ב“סוס” – אף פעם לא ק׳.
Т т
буква:тт
т
כמו ט׳ או ת׳, כמו ב“טוב”.
У у
буква:уכמו שורוק, כמו ב“שוק”, אבל קצרה יותר.
Ф ф
буква:фכמו פ׳ רפה, כמו ב“סוף” או “פיל” (f).
Х х
буква:хכמו ח׳ או כ׳ רפה ב“לחם”, אבל רכה יותר – אף פעם לא שותקת.
נשמעת כמו ח׳ בעברית או خ בערבית, אבל רכה יותר.
Ц ц
буква:цц
ц
כמו צ׳ ב“ציפור”.
Ч ч
буква:чכמו צ׳ ב“צ׳יפס”.
Ш ш
буква:шш
ш
כמו ש׳ ב“שמש”.
Щ щ
буква:щщ
щ
שני צלילים: ש׳ + ט׳, כמו “שט”: “щъркел”
, “поща”
.
Ъ ъ
буква:ъъ
ъ
תנועה אמיתית – צליל עמום בין א׳ לאֶ, כמו u ב־but האנגלית.
Ь ь
буква:ьь
ь
אין לה צליל משלה: היא מופיעה רק ב־“ьо”
ומרככת את העיצור שלפני о – “шофьор”
נשמע שוֹף־יוֹר.
Ю ю
буква:юю
ю
כמו “יוּ”: י׳ + אוּ. אחרי עיצור היא מרככת אותו.
Я я
буква:яכמו “יָה”, כמו ב“יפה”; אחרי עיצור היא מרככת אותו.
