“Ти”
או “Вие”
?
“ти”
– לחבר אחד, לילד, למשפחה:“Как си?”
“Вие”
– פנייה מנומסת, לאדם זר או מבוגר יותר:“Как сте?”
בהודעות כותבים באות גדולה.“вие”
– לכמה אנשים.
“То”
(זה) משמש לשמות עצם ממין סתמי: “Къде е детето? — То е в кухнята.”
מוותרים עליהם בחופשיות. סיומת הפועל כבר מראה מי: “Казвам се Иван.”
, “Живеем в София.”
אומרים “аз”
, “ти”
רק להדגשה או לניגוד: “Аз съм от Варна, а ти?”
| Единствено число | Множествено число | |
|---|---|---|
| 1 | аз | ние |
| 2 | ти | вие / Вие |
| 3 | той, тя, то | те |
דוגמאות
Аз съм Мария, а ти?
אני מריה, ואתה?
Той е лекар, а тя е учителка.
הוא רופא והיא מורה.
Ние сме от Украйна.
אנחנו מאוקראינה.
Вие откъде сте?
מאיפה אתם? (פנייה מנומסת)
Те живеят в София.
הם גרים בסופיה.
Къде е детето? — То е в кухнята.
איפה הילד? – במטבח.
חידון מהיר
___ сме от България.
Ние
“сме”הולך עם
“ние”(אנחנו).
Мария и Иван са тук. ___ са приятели.
Те
שני אנשים ←“те”(הם).
אתם מדברים על “детето”
(הילד). איזה כינוי גוף?
то
“Дете”ממין סתמי ←
“то”, גם כשמדובר בבן או בבת.
תמיד חייבים לומר “аз”
(אני) לפני הפועל.
לא נכון
סיומת הפועל מספיקה:“Казвам се Иван.”
אתם כותבים הודעה ללקוח שאינכם מכירים. איך כותבים אתה?
Вие
“Вие”המנומס נכתב באות גדולה.