ללמוד בולגרית

A2 · יחידה 7

זיכרונות ילדות

תספר על הילדות שלך ותבחין בין שני זמני העבר.

להתחיל שיעור

מילים חדשות

детство

ילדות

спомен

זיכרון

לא “⁠памет⁠” (היכולת לזכור): “⁠спомен⁠” הוא דבר אחד שזוכרים.

помня

לזכור

“⁠Помниш ли…?⁠” = אתה זוכר…?

спомням си

להיזכר

“⁠Спомням си за…⁠” = אני נזכר במשהו.

като малък

כילד

אישה אומרת “⁠като малка⁠”. גם: “⁠като дете⁠” (כילד).

израсна

לגדול

село

כפר

“⁠На село⁠” = בתוך/אל הכפר, הכפר.

двор

חצר

играчкаиграчкаigrachka

צעצוע

училищеучилище

בית ספר

приятел

חבר

לאישה: “⁠приятелка⁠”. “⁠Приятелят ми⁠” יכול להיות גם “⁠החבר שלי⁠” (בן זוג).

родител

הורה

тогава

אז

всеки

כל

“⁠Всеки ден⁠” (כל יום), “⁠всяка сутрин⁠”, “⁠всяко лято⁠”.

често

לעיתים קרובות

бабабабаbaba

סבתא

дядодядоdyado

סבא

זכר, למרות ה־‎-о. “⁠Дядо Коледа⁠” הוא סנטה קלאוס.

живеяzhiveya

לגור

“⁠Живея в София.⁠” לפני в או ф, “⁠в⁠” הופך ל־“⁠във⁠”: “⁠във Варна⁠”.

играяigraya

לשחק

בלי מילת יחס: “⁠играя футбол⁠”, “⁠играя табла⁠”.

תמונה ישנה

מריה, חברה

Леле, стара снимка! Ти ли си това като дете? Къде е?

וואו, תמונה ישנה! זה אתה כילד? איפה זה?

На село при баба ми. Там израснах.

בכפר, אצל סבתא שלי. שם גדלתי.

מריה, חברה

Често ли ходеше там?

היית נוסע לשם הרבה?

Да, всяко лято ходех при баба и дядо.

כן, כל קיץ הייתי נוסע לסבא וסבתא.

מריה, חברה

А кой е любимият ти спомен оттам?

ומה הזיכרון האהוב עליך משם?

Една вечер дядо ме заведе за риба на реката.

ערב אחד סבא לקח אותי לדוג בנהר.

מריה, חברה

Колко хубаво! Аз като малка живеех в града и рядко ходех на село.

כמה יפה! כשהייתי ילדה קטנה גרתי בעיר ורק לעיתים רחוקות נסעתי לכפר.

דקדוק

שני זמני עבר. הלא מושלם צובע את הרקע וההרגלים: “⁠Всяко лято ходехме на село⁠”, “⁠Баба правеше баница⁠”. האאוריסט מעביר את הסיפור הלאה - אירוע אחד גמור: “⁠Една зима натрупа много сняг⁠”. “⁠Всяка сутрин⁠”, “⁠често⁠”, “⁠докато⁠” → לא מושלם; “⁠изведнъж⁠”, “⁠една зима⁠” → אאוריסט.

Баба ми всяка сутрин ни правеше баница.

כל בוקר סבתא שלי הכינה לנו בניצה.

Една зима натрупа много сняг и училищата бяха затворени.

חורף אחד ירד הרבה שלג ובתי הספר נסגרו.

העבר המתמשך: чакаше, работеше

הקיצים אצל סבתא

Като малък прекарвах всяко лято при баба и дядо в едно село до Велико Търново. Къщата им беше стара, но дворът беше огромен. Сутрин ставах рано и помагах на дядо в градината. Баба правеше баница и ни викаше за закуска. Следобед играехме с другите деца на улицата до късно. Тогава нямахме телефони, но никога не ни беше скучно. Едно лято се случи нещо невероятно — дядо ми купи колело! Цял ден го карах по улиците на селото и вечерта се прибрах уморен, но щастлив. И до днес, когато ям баница, си спомням за онова лято.

כילד ביליתי כל קיץ אצל סבא וסבתא בכפר ליד וליקו טרנובו. הבית שלהם היה ישן, אבל החצר הייתה ענקית. בבקרים קמתי מוקדם ועזרתי לסבא בגינה. סבתא הכינה בניצה וקראה לנו לארוחת בוקר. אחר הצהריים שיחקנו עם הילדים האחרים ברחוב עד מאוחר. לא היו לנו אז טלפונים, אבל אף פעם לא השתעממנו. קיץ אחד קרה משהו מדהים – סבא קנה לי אופניים! רכבתי ברחובות הכפר כל היום וחזרתי בערב הביתה עייף אבל מאושר. עד היום, כשאני אוכל בניצה, אני נזכר בקיץ ההוא.

דוגמאות

Като малък живеех при баба и дядо на село.

כילד גרתי אצל סבא וסבתא בכפר.

Всяко лято ходехме на море с родителите си.

כל קיץ נסענו לים עם ההורים.

Помня, че дворът ни беше много голям.

אני זוכר שהחצר שלנו הייתה גדולה מאוד.

Цял ден играехме с децата на улицата.

שיחקנו עם הילדים ברחוב כל היום.

Тогава нямахме мобилни телефони и интернет.

אז לא היו לנו טלפונים ניידים ולא אינטרנט.

Израснах в малко село близо до Пловдив.

גדלתי בכפר קטן ליד פלובדיב.

Коя беше любимата ти играчка като дете?

מה היה הצעצוע האהוב עליך בילדות?

Спомням си първия си ден в училище.

אני זוכר את היום הראשון שלי בבית הספר.

Често ли ходеше при баба си на село?

היית נוסע הרבה לסבתא שלך בכפר?

Приятелят ми от детството сега живее в Германия.

חבר הילדות שלי גר עכשיו בגרמניה.

הערת תרבות

בניצה

“⁠Баница⁠” היא מאפה מעלים דקים שנאפה עם ביצים ו־“⁠сирене⁠” (גבינה לבנה מלוחה).

להתחיל שיעור