הצורה -л משתנה כמו שם תואר: “⁠той беше научил⁠”, “⁠тя беше научила⁠”, “⁠те бяха научили⁠”. בנה אותו מהעבר הפשוט: “⁠научих → научил⁠”, “⁠дадох → дал⁠”.

Когато отвориха училището, богати търговци вече бяха дали пари за него.

כשפתחו את בית הספר, סוחרים עשירים כבר תרמו לו כסף.

Когато Иван тръгна на училище, той вече беше научил всички букви.

כשאיוואן התחיל ללמוד בבית הספר, הוא כבר למד את כל האותיות.

העבר המוקדם: бях купил

הצ׳יטלישטה – בית לתרבות

През XVIII век повечето българи живееха на село и малко от тях можеха да четат. През 1762 година монахът Паисий Хилендарски написа „История славянобългарска“. Той искаше хората да знаят своята история и да се гордеят със своя език. Това е важна книга от Възраждането. През 1824 година Петър Берон издаде „Рибния буквар“ и по него учеха цели поколения деца. През XIX век много български търговци вече бяха забогатели и даваха пари за училища. През 1835 година в Габрово откриха светско училище. Около двадесет години по-късно, през 1856 година, се появиха и първите читалища — в Свищов, Лом и Шумен. През 1870 година българите получиха и самостоятелна църква — Екзархията. Читалището беше много повече от библиотека. Там хората четяха вестници, слушаха лекции, играеха театър и учеха заедно. Много читалища бяха построени с дарения от обикновени хора. Будителите — учители, писатели, свещеници — вярваха, че грамотният народ ще бъде и свободен народ. Възраждането завършва с Освобождението през 1878 година. Но читалищата не изчезнаха. Днес в България има над три хиляди читалища. В тях деца танцуват народни танци, баби пеят в хор, а чужденци учат български.

במאה ה-18 רוב הבולגרים חיו בכפרים, ומעטים מהם ידעו לקרוא. בשנת 1762 כתב הנזיר פאיסיוס מהילנדר את 'ההיסטוריה הסלבונית-בולגרית'. הוא רצה שאנשים יכירו את ההיסטוריה שלהם ויהיו גאים בשפתם. זהו ספר חשוב של התחייה. בשנת 1824 פרסם פטר ברון את 'פרימר הדגים', ודורות שלמים של ילדים למדו ממנו. במאה ה-19 סוחרים בולגרים רבים כבר התעשרו ונתנו כסף לבתי ספר. בשנת 1835 נפתח בגברובו בית ספר חילוני. כעשרים שנה מאוחר יותר, ב-1856, הופיעה גם הצ'יטלישתה הראשונה - בסווישטוב, לום ושומן. ב-1870 קיבלו הבולגרים גם כנסייה עצמאית - האקסרקאט. הצ'יטליסטה הייתה הרבה יותר מספרייה. שם קראו עיתונים, האזינו לשיחות, העלו הצגות ולמדו יחד. צ'יטלישתות רבות נבנו עם תרומות מאנשים רגילים. הנאורים - מורים, סופרים, כמרים - האמינו שעם יודע קרוא וכתוב יהיה גם עם חופשי. התחייה הסתיימה עם השחרור ב-1878. אבל הצ'יטליסטה לא נעלמה. כיום יש יותר משלושת אלפים מהם בבולגריה. בהם ילדים רוקדים ריקודי עם, סבתות שרות במקהלות וזרים לומדים בולגרית.

דוגמאות

Възраждането е период от XVIII и XIX век, който завършва с Освобождението през 1878 година.

התחייה היא תקופה של המאות ה-18 וה-19, שהסתיימה עם השחרור ב-1878.

През 1762 година Паисий Хилендарски написа „История славянобългарска“.

ב־1762 כתב פאיסי הילנדרסקי את “⁠ההיסטוריה הסלאבית־בולגרית⁠”.

Светското училище в Габрово е открито през 1835 година.

בית הספר החילוני בגברובו נפתח ב-1835.

Първите читалища са основани през 1856 година в Свищов, Лом и Шумен.

הצ׳יטלישטות הראשונות נוסדו ב־1856 בסבישטוב, בלום ובשומן.

В читалището има библиотека, курсове по танци и малък театър.

בצ׳יטלישטה יש ספרייה, שיעורי ריקוד ותיאטרון קטן.

Много читалища са построени с дарения от обикновени хора.

צ׳יטלישטות רבות נבנו מתרומות של אנשים פשוטים.

Будителите искаха народът да е грамотен и свободен.

מפיצי ההשכלה רצו שהעם ידע קרוא וכתוב ויהיה חופשי.

През 1870 година българите получиха самостоятелна църква — Екзархията.

ב־1870 קיבלו הבולגרים כנסייה עצמאית – האקזרכיה.

„Рибният буквар“ на Петър Берон излиза през 1824 година.

“⁠אלפון הדג⁠” של פטר ברון יצא לאור ב־1824.

В нашето читалище всяка сряда има лекции по история.

בצ׳יטלישטה שלנו יש הרצאות היסטוריה בכל יום רביעי.

להתחיל שיעור