קולנוע ותרבות עכשווית

Много българи помнят старите филми от 70-те и 80-те години. „Козият рог“ (1972) на Методи Андонов е драматична история от времето на османската власт, а „Оркестър без име“ (1982) е смешна история за млади музиканти, които мечтаят за слава. Някои реплики от старите български филми хората казват и днес като поговорки. След 1989 година киното мина през трудни години: филмите бяха малко, а парите — още по-малко. Но през XXI век ново поколение режисьори започна да печели награди. Когато „Безбог“ на Ралица Петрова спечели „Златния леопард“ в Локарно през 2016 година, няколко български филми вече бяха спечелили награди на големи фестивали. Съвременната култура не е само кино. В София НДК — Националният дворец на културата — посреща концерти, изложби и фестивали, а всяка пролет там се провежда „София Филм Фест“. През 2019 година Пловдив беше Европейска столица на културата. Художникът Кристо, роден в Габрово, стана известен по целия свят с огромните си проекти: той покри с плат известни сгради и мостове, а през 2016 година построи плаващи кейове на едно италианско езеро.

בולגרים רבים זוכרים את הסרטים הישנים של שנות ה־70 וה־80. “⁠קרן העז⁠” (1972) של מטודי אנדונוב הוא סיפור דרמטי מימי השלטון העות׳מאני, ו“⁠תזמורת בלי שם⁠” (1982) הוא סיפור מצחיק על מוזיקאים צעירים שחולמים על תהילה. משפטים מסרטים בולגריים ישנים מצוטטים עד היום כמו פתגמים. אחרי 1989 עבר הקולנוע שנים קשות: היו מעט סרטים ועוד פחות כסף. אבל במאה ה־21 דור חדש של במאים התחיל לזכות בפרסים. כש“⁠בלי אלוהים⁠” של רליצה פטרובה זכה בנמר הזהב בלוקרנו ב־2016, כמה סרטים בולגריים כבר זכו בפרסים בפסטיבלים גדולים. תרבות עכשווית היא לא רק קולנוע. בסופיה, NDK – ארמון התרבות הלאומי – מארח קונצרטים, תערוכות ופסטיבלים, ובכל אביב מתקיים שם פסטיבל הסרטים של סופיה. ב־2019 פלובדיב הייתה בירת התרבות האירופית. האמן כריסטו, שנולד בגברובו, התפרסם בכל העולם בזכות הפרויקטים הענקיים שלו: הוא עטף בבד מבנים וגשרים מפורסמים, וב־2016 בנה מזחים צפים על אגם באיטליה.