סיפורי עם מסופרים בצורת הסיפור המשני – אף אחד לא ראה את האירועים. הם מתחילים ב־“⁠Имало едно време…⁠” (היה היה פעם…), ואחר כך כל פעולה באה בצורת ‎-л: “⁠Петър продал гърнето⁠”, “⁠чорбаджията се ядосал⁠”.

Имало едно време един беден селянин и тримата му синове.

היה היה פעם איכר עני ושלושת בניו.

Глупавият чорбаджия повярвал на Петър и купил гърнето.

העשיר הטיפש האמין לפטר וקנה את הסיר.

סיפור משני: “⁠אומרים שהוא קנה⁠”

פטר הפיקח והסיר הקסום

Имало едно време в едно село един беден, но много хитър човек — Хитър Петър. В същото село живеел и един богат чорбаджия. Той бил толкова алчен, че никога не давал нищо на бедните. Един ден Петър си готвел боб на огън в полето. Когато видял, че чорбаджията идва, бързо свалил гърнето от огъня и го сложил на земята. Бобът продължавал да ври, а Петър весело го бъркал с лъжица. — Какво е това чудо? — попитал чорбаджията. — Това е вълшебно гърне — отговорил Петър. — Вари само, без огън! Чорбаджията веднага пожелал да купи гърнето. Петър отначало не искал да го продава, но накрая го продал за цяла торба жълтици. Чорбаджията занесъл гърнето вкъщи, сипал вода и боб и седнал да чака. Чакал час, чакал два — нищо. Гърнето си стояло студено. Ядосан, чорбаджията отишъл при Петър: — Ти ме измами! — Не съм — отговорил спокойно Петър. — Сигурно не знаеш как да го ползваш. Така бедният Петър наказал алчния чорбаджия. Поуката е ясна: алчният човек лесно повярва на всяка лъжа.

היה היה פעם, בכפר אחד, איש עני אבל ערמומי מאוד – פטר הפיקח. באותו כפר גר גם צ׳ורבדז׳יה עשיר. הוא היה כל כך קמצן שאף פעם לא נתן כלום לעניים. יום אחד פטר בישל שעועית על אש בשדה. כשראה את העשיר מתקרב, הוא הוריד מהר את הסיר מהאש והניח אותו על האדמה. השעועית המשיכה לרתוח, ופטר ערבב אותה בעליזות בכף. “⁠מה הפלא הזה?⁠” שאל העשיר. “⁠זה סיר קסום,⁠” ענה פטר. “⁠הוא מבשל לבד, בלי אש!⁠” העשיר מיד רצה לקנות את הסיר. בהתחלה פטר לא רצה למכור אותו, אבל בסוף מכר אותו בשק שלם של מטבעות זהב. העשיר לקח את הסיר הביתה, מזג מים ושעועית, והתיישב לחכות. חיכה שעה, חיכה שעתיים – כלום. הסיר פשוט נשאר קר. העשיר הכועס הלך לפטר: “⁠רימית אותי!⁠” “⁠לא רימיתי,⁠” ענה פטר בשלווה. “⁠אתה כנראה לא יודע איך משתמשים בו.⁠” כך העניש פטר העני את העשיר הקמצן. מוסר ההשכל ברור: אדם חמדן מאמין בקלות לכל שקר.

דוגמאות

Хитър Петър бил много хитър и никой не можел да го измами.

פטר הפיקח היה ערמומי מאוד, ואף אחד לא הצליח לרמות אותו.

Богатият чорбаджия бил алчен и никога не давал нищо на бедните.

העשיר היה חמדן ואף פעם לא נתן כלום לעניים.

Царят имал една много красива дъщеря.

למלך הייתה בת יפה מאוד.

Мъдрият старец казал на царя да не бърза.

הזקן החכם אמר למלך לא למהר.

Коя е поуката от тази приказка?

מה מוסר ההשכל של האגדה הזאת?

Когато бяхме малки, баба ни четеше приказки всяка вечер.

כשהיינו קטנים, סבתא הקריאה לנו אגדות כל ערב.

Петър измамил чорбаджията и получил цяла торба жълтици.

פטר רימה את העשיר וקיבל שק שלם של מטבעות זהב.

Хитър Петър е герой от много български народни приказки.

פטר הפיקח הוא הגיבור של הרבה אגדות עם בולגריות.

Никой не вярвал, че гърне може да вари без огън.

אף אחד לא האמין שסיר יכול לבשל בלי אש.

Накрая бедните станали богати, а алчният чорбаджия останал без пари.

בסוף העניים התעשרו, והעשיר החמדן נשאר בלי כסף.

תרגול עצמאי

כתבו טקסט קצר על “⁠סיפור סיפורים⁠” בעזרת דוגמאות משלכם. קראו אותו בקול והשוו אותו לדגם.

השתמשתי במילים מהיחידה הזו.
הבעתי את הרעיונות שלי במשפטים שלמים.
השוויתי את התשובה שלי לדגם ותיקנתי חלקים לא ברורים.