B1 · יחידה 6
פתגמים
תבין את הפתגמים הבולגריים הידועים ביותר ותדע מתי להשתמש בהם.
מילים חדשות
פתגם
יש גם המילה “пословица”
– כמעט אותו דבר.
בלי עמל אין הישג.
מילולית: “בלי סבל אין למידה”.
החיפזון מן השטן.
מילולית: “עבודה מהירה – עבודה שמביישת”.
יותר מדי טבחים מקלקלים את התבשיל.
מילולית: “שתי סבתות – ילד חולני”: כשיותר מדי אנשים מנהלים, המצב מחמיר.
המשכים קום זוכה.
בפתגם זה, “рани”
פירושו “קם מוקדם”. מילולית: “מי שקם מוקדם מצליח פעמיים”.
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
גם הזאב שבע וגם הטלה שלם
פתרון שמשאיר את שני הצדדים מרוצים.
מה שזורעים – קוצרים.
גם לנו יבוא היום
אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום.
השבע לא מבין את הרעב.
טיפה ועוד טיפה – נהיה ים
“Вир”
הוא בריכה עמוקה בנהר. מילולית: “טיפה אחר טיפה נוצרת בריכה”.
אין רע בלי טוב.
אי אפשר לעבוד על בטן ריקה.
מילולית: “דובה רעבה לא רוקדת הורו” – קודם אוכלים, אחר כך עובדים.
אין עשן בלי אש.
סבתא יודעת הכי טוב
סבתא וסקה
Ела да хапнеш нещо! Цял ден учиш.
בוא תאכל משהו! אתה לומד כל היום.
После, бабо. Утре имам изпит и трябва да уча.
אחר כך, סבתא. יש לי מבחן מחר ואני צריך ללמוד.
סבתא וסקה
Гладна мечка хоро не играе! Първо яж, после учи.
דוב רעב לא רוקד! קודם תאכל, אחר כך תלמד.
Права си. Но без мъка няма наука!
את צודקת. אבל בלי עמל אין הישג!
סבתא וסקה
Така е. Някога и аз учех нощем. А защо не започна по-рано?
זה נכון. גם אני למדתי בלילות. אבל למה לא התחלת קודם?
Знам. Отлагах до последния момент.
אני יודע. דחיתי את זה לרגע האחרון.
סבתא וסקה
Е, виждаш ли? Не отлагай за утре това, което можеш да направиш днес.
נו, אתה רואה? אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום.
Права си, бабо. Следващия път ще започна по-рано.
את צודקת, סבתא. בפעם הבאה אתחיל מוקדם יותר.
סבתא וסקה
По-добре късно, отколкото никога. А сега яж, ще ти изстине супата!
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. עכשיו תאכל, המרק מתקרר!
סבתא והפתגמים שלה
Българите обичат поговорките. Чуваш ги в семейството, на работа, дори в рекламите. Някои са стари стотици години и разказват за живота на село: за мечки, агнета и работа на полето. Други звучат съвсем модерно. Моята баба има поговорка за всяка ситуация. Когато като дете не исках да ям, тя казваше: „Гладна мечка хоро не играе!“ Когато пишех домашните си на бърза ръка и правех грешки, чувах: „Бърза работа — срамна работа.“ А когато мама и леля ми спореха как да ме възпитават, баба се смееше: „Две баби — хилаво дете!“ Поговорките не са само смешни. В тях има опит на много поколения. „Без мъка няма наука“ ми помогна да завърша университета. „Капка по капка — вир става“ ме научи да спестявам. Внимавайте обаче: поговорката трябва да пасне на ситуацията. Ако кажете „Сит на гладен не вярва“ на приятел, който ви черпи, ще звучи странно. Най-добрият начин да ги научите е да слушате българите — и да ги питате какво значат.
בולגרים אוהבים פתגמים. שומעים אותם במשפחה, בעבודה, אפילו בפרסומות. חלקם בני מאות שנים ומספרים על חיי הכפר: על דובים, טלאים ועבודה בשדה. אחרים נשמעים מודרניים לגמרי. לסבתא שלי יש פתגם לכל מצב. כשלא רציתי לאכול כילדה, היא הייתה אומרת: “דוב רעב לא רוקד!” כשמיהרתי עם שיעורי הבית ועשיתי טעויות, הייתי שומעת: “החיפזון מן השטן.” וכשאמא שלי ודודה שלי התווכחו איך לחנך אותי, סבתא הייתה צוחקת: “שתי סבתות – ילד חולני!” פתגמים הם לא רק מצחיקים. יש בהם ניסיון של דורות רבים. “בלי עמל אין הישג” עזר לי לסיים את האוניברסיטה. “טיפה אחר טיפה נוצרת בריכה” לימד אותי לחסוך. אבל זהירות: הפתגם צריך להתאים למצב. אם תגידו “השבע לא מבין את הרעב” לחבר שמזמין אתכם, זה יישמע מוזר. הדרך הכי טובה ללמוד אותם היא להקשיב לבולגרים – ולשאול אותם מה הם אומרים.
דוגמאות
Уча всеки ден по час — без мъка няма наука.
אני לומד שעה כל יום – בלי עמל אין הישג.
Написа имейла за две минути и направи пет грешки. Бърза работа — срамна работа.
הוא כתב את המייל בשתי דקות ועשה חמש טעויות. החיפזון מן השטן.
Мама и свекърва ми се карат как да гледаме бебето. Две баби — хилаво дете!
אמא שלי והחמות שלי מתווכחות איך לגדל את התינוק. שתי סבתות – ילד חולני!
Ставам в шест, защото който рано рани, две сполуки сполучва.
אני קם בשש, כי המשכים קום זוכה.
Иван най-накрая се записа на курс по български. По-добре късно, отколкото никога!
איוואן סוף סוף נרשם לקורס בולגרית. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא!
Ти ще готвиш, а аз ще мия чиниите — и вълкът сит, и агнето цяло.
אתה תבשל ואני אשטוף כלים – גם הזאב שבע וגם הטלה שלם.
Цяла година не учи, а сега се чуди защо не взе изпита. Каквото посееш, това ще пожънеш.
הוא לא למד כל השנה ועכשיו הוא תוהה למה נכשל במבחן. מה שזורעים – קוצרים.
Не се отчайвай — и на нашата улица ще има празник!
אל תאבד תקווה – עוד יבוא יומנו!
Ще отговоря на писмото още сега. Не отлагай за утре това, което можеш да направиш днес!
אענה על המכתב עכשיו. אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום!
Тя няма проблеми с пари и не разбира защо се оплакваме. Сит на гладен не вярва.
אין לה בעיות כסף והיא לא מבינה למה אנחנו מתלוננים. השבע לא מבין את הרעב.
Спестявам по пет евро на ден. Капка по капка — вир става.
אני חוסך חמישה יורו ביום. טיפה ועוד טיפה – נהיה ים.
Загубих работата си, но намерих по-добра. Няма лошо без добро.
איבדתי את העבודה אבל מצאתי עבודה טובה יותר. אין רע בלי טוב.