C2 · יחידה 3
דיאלקטים של קניות ודיבור סופיה
הבחן בניב מקומי, דיבור עירוני ובחירות שנעשו עבור מאזין מסוים.
מילים חדשות
חיקוי
תִקשׁוֹרֶת
בלתי נספור במובן הזה.
ניב שופי
דיבור עירוני בסופיה
צורת דיבור בשימוש נרחב
מעבר בין משלבים
סביבת שפה משפחתית
השתייכות מקומית
סטריאוטיפ חברתי
התאמה לשונית
הרגל דיבור
חילופי בני שיח
דיבור ספונטני
הגיית עיר בירה
שיחה לא רשמית
עירוני
הרגל
לְהַכִּיר
לְהַכִּיר
קול אחד, שתי שיחות
יאנה, תושבת סופיה עם רקע משפחתי מעורב
С баба казах «Че дойда». На тебе казах «Ще дойда». Сега ще ме слагаш ли на картата?
אמרתי לסבתא “Че дойда”
. אמרתי לך “Ще дойда”
. אתה מתכוון לשים אותי על המפה עכשיו?
Ще попитам кога употребяваш всяка форма.
אשאל מתי את משתמשת בכל צורה.
יאנה, תושבת סופיה עם רקע משפחתי מעורב
Баба е от село на запад. Аз съм израснала тук. Не се преструвам; с нея така ми идва.
סבתא מכפר במערב. אני גדלתי כאן. איני מעמידה פנים; איתה זה בא לי בטבעיות.
Значи семейният разговор активира друг речев навик.
אז שיחה משפחתית מפעילה הרגל דיבור נוסף.
יאנה, תושבת סופיה עם רקע משפחתי מעורב
Точно. Но в подкаста не искам да играя «софиянката».
בדיוק. אבל בפודקאסט אני לא רוצה לגלם את “האישה מסופיה”.
Ще запазим конкретния пример и твоето обяснение.
נשמור את הדוגמה הספציפית ואת ההסבר שלך.
יאנה, תושבת סופיה עם רקע משפחתי מעורב
А «ходиме»? Чувам го от хора, които не са от София.
ומה עם “ходиме”
? אני שומעת את זה מאנשים שאינם מסופיה.
В книжовен надпис ще е «ходим», но примерът не дава точен адрес.
כיתוב סטנדרטי ישתמש ב-“ходим”
, אבל הדוגמה לא נותנת כתובת מדויקת.
יאנה, תושבת סופיה עם רקע משפחתי מעורב
Добре. Само не изрязвай шегата с картата. Тя обяснява защо се дърпах.
בסדר. רק אל תגזור את הבדיחה על המפה. היא מסבירה למה נרתעתי.
Остава. И ще ти покажа отрязъка преди публикуване.
היא נשארת. ואראה לך את הקטע לפני הפרסום.
דקדוק
הבדיל בין הצירוף “че”
לבין “че”
עתידי דיאלקטי. בניב הרלוונטי “че дойда”
מתאים ל-“ще дойда”
. דיבור “кво”
וצורות כגון “ходиме”
מתרחשים גם מחוץ לסופיה; הם לא יכולים לספק כתובת מדויקת.
Чутото в София не е непременно шопски говор.
מה שנשמע בסופיה אינו בהכרח ניב שופ.
В книжовен текст ще напишем «ходим», а не «ходиме».
בטקסט כתוב סטנדרטי אנו כותבים “ходим”
, לא “ходиме”
.
דוגמאות
Същият човек говори различно с баба си и с нов колега.
אותו אדם מדבר אחרת אל סבתו ועם עמית חדש.
Разговорното «кво» не ни дава точен адрес.
הצורה המדוברת “кво”
אינה נותנת לנו כתובת מדויקת.
Формата «че» за бъдеще се среща в част от шопските говори.
הסמן העתידי “че”
מופיע בכמה דיאלקטים שופיים.
Тук «че» означава «ще», а не въвежда чужда реч.
כאן “че”
פירושו “ще”
במקום הצגת דיבור מדווח.
Не имитирай събеседника, ако той не те е поканил да опиташ.
אל תחקה את בן שיחך אם הוא לא הזמין אותך לנסות.
Поискай да чуеш цялото изречение, вместо да съдиш по поздрава.
בקש לשמוע את כל המשפט במקום לשפוט לפי הברכה.
Тя не крие произхода си; просто се съобразява със събеседника.
היא לא מסתירה את מוצאה; היא פשוט מסתגלת למאזין שלה.
Градската реч е среща на навици, а не запис от едно село.
הדיבור העירוני הוא מפגש של הרגלים, ולא הקלטה מכפר אחד.